הסיבה שהתחלתי ללמוד תזונה

איך זה שאת לא חולה?

הכל התחיל כשחברה קרובה אמרה לי שהיא לא חולה. שאלתי אותה למה הכוונה לא חולה?היא אמרה משהו שהדהים אותי. היא אמרה שהיא לא חולה. בכלל. שהגוף לא אמור לקבל חולי.

הייתי ממש מופתע כי אני ידעתי שפשוט כולם מצטננים פעם בשנה, פעם בשנתיים לטובים שבינינו. חוטפים חום שפעת ועוד כל מיני מחלות קטנות אבל ברור לי שזו גזירת גורל להיות חולה פעם ב..

ואז היא שאלה אותי. אתה לא שם לב שכולנו עייפים אחרי ארוחות? לא נועדנו להיות כל כך עייפים אחרי האוכל. לקבל מצבי רוח קיצוניים מהורמונים שמתווספים. מודה, שוב חשבתי שכך טבע הדברים. ומאז ומתמיד האדם אוכל ועייף אחרי הארוחה. פשוט לא העזתי לעלות בדעתי שלתזונה תפקיד עיקרי בבריאות. כמובן ידעתי שאם אוכל חטיפים ושומן מן החי אז זה לא בריא אבל לא העליתי בדעתי שמה שאני מחשיב כתזונה ש"מזינה" את הגוף שלי. לא באמת מזינה אותו ומדובר בסוף בדלק לא יעיל למערכת.

אז ממה להמנע?

ביקשתי שתמשיך

היא אמרה לי שניסתה מלא סוגים של תזונה למשל תזונה שמבוססת רק על חלבונים ותזונה שמבוססת רק על שומנים. צמחונות וטבעונות ועוד.
אז שאלתי אותה לאור כל הידע שצברת מה לדעתך הדבר הנכון לעשות?

היא אמרה לי אם תמנע מגלוטן, לקטוז וסוכרים חייך ישתנו, אתה לא תהיה עייף יותר אתה תהיה מרוכז וחזק הרבה יותר ולא תהיה חולה.

אז בעצם את מציעה שאוותר על חלב?
הנהנה בחיוביות ואמרה חלב ומוצריו. תוותר עליהם ולא תחווה שינויים הורמונליים חזקים.שאלה אותי למה יש כל הרבה אנשים שרגישים ללקטוז? אולי מפני שבני אדם לא צריכים לצרוך אותו? אין בזה שום מעלה חיובית המשיכה, קצת תהיתי לעצמי למה היא כל כך קיצונית הרי לא יתכן שזה כל כך נורא אבל נתתי לה להמשיך ולא קטעתי אותה. ‏המשיכה ‏ואמרה שדגנים זה הדבר הבא ועלי להמנע מגלוטן. שזה מה שעושה אותנו עייפים כל הזמן. בני אדם לא אמורים להרגיש כל כך עייפים ביום יום שלהם. ‏למה הכוונה גלוטן? אמרה שכל מה שעשוי מחיטה. בירות, קורנפלקס, פסטה, לחמים עוגות בורקסים ובצקים פשוט מתנפחים בבטן ויוצרים תחושה של שובע מדומה כשבפועל בעצם כמעט ולא הכנסנו שום ערכים תזונתיים לגוף .

בדיקת המקרר שהפתיעה אותי

מה עוד? שאלתי

סוכר לבן. זה מה שעושה אותך חולה.חח טוב אני יודע שסוכר לבן זה לא בריא אבל אני שותה 3-4 כפיות מקסימום ביום וגם זה רק כשאני מגזים עם הקפה. היא צחקה ואמרה, אתה צורך הרבה הרבה יותר מזה. קצת מופתע וסקרן אך בלי תגובה נשארתי שם. היא אמרה, תביא כמה רטבים מהמקרר שלך. הקטשופ שאתה אוהב ועוד כמה סלטים שאתה קונה בסופר. הלכתי להביא קטשופ היינץ, סלט סלק ורוטב צילי מתוק. אמרה תקרא את המרכיבים. וואלה מודה, זאת הייתה בין הפעמים הראשונות בחיי שקראתי מרכיבים של מוצר מזון. אני אפילו לא ידעתי שהסדר שהם מופיעים זה לפי הסדר הכמותי שבו הם נמצאים במוצר.

אוקי אז צילי מתוק זה מים, סוכר , עמילן.. טוב נו צ׳ילי זה ידוע שזה באמת הרבה סוכר.

הלאה, קטשופ

מחית עגבניות, חומץ,סוכר,..אוקיי, הסלט סלק אני אוכל באמת בשביל הבריאות זה הרי ידוע שסלק זה בין הדברים הבריאים שיש. בוא נראה מה יהיה לה להגיד לי עכשיו. התחלתי לקרוא

סלט סלק: רצועות סלק (78%), מים, סוכר, שמן צמחי (סויה)… וואו זה באמת בכל מקום. אני חושב שאני צורך 3-4 אבל זה רק הסוכר שאני מוסיף. למה יש סוכר בהכל שאלתי?היא אמרה שסוכר זה מה שמפעיל במוח שלנו את קולטני העונג ויש לו השפעה ממכרת בדיוק כמו סמים חזקים. המטרה היא לשפר את הטעם ולהפוך את המוצר לממכר יותר.

מודה שכאן היא תפסה את תשומת ליבי. האם יש עוד משהו? אמרה הדבר האחרון זה שמנים. אני אוכלת רק שמן זית או שמן קוקוס. כל השאר זה שמן מנועים של רכבים מבחינתי.

– חחחח מה את רצינית? כולה שמן..

תנסה ותראה.

– משימה קלה, אני אוהב שמן זית, באסה פשוט שהוא קצת יקר לא?

הרבה יותר יקר להיות חולה. לא חושב?

– וואלה צודקת.

היא הלכה ואני נשארתי עם הרבה חומר למחשבה. חשבתי מה הצעד הראשון? מודה שהפעם לא הייתה לי הרגשת מוטיבציה לשינוי משמעותי וגדול אלא הסתכלתי על זה כאתגר. אוקיי, צריך למצוא דרכים חדשות למלא את הצלחת. החלטתי שלא אעשה שינוי גדול מדי. קשה לי עם המילה אסור ולהגדיר את עצמי כ:לא צורך חלב/לא צורך לחם/ לא צורך סוכרים (גם לא באמת אפשרות באותו שלב) החלטתי פשוט שאלי הביתה זה לא יכנס. בחוץ מותר לאכול מה שרוצים. אבל מעכשיו אצלי בבית אני מוריד משמעותית את הכמויות של החלב, הדגנים הסוכר הלבן והשמנים הזולים אצלי במטבח.

נגמרו גזירות הגורל

אחרי חודש שמתי לב שכמעט ולא יוצאים לי פצעי אקנה. עוד גזירת גורל שלא העזתי לחשוב שקשורה לתזונה.חשבתי שזה גנים, חשבתי שזה היעדר הגיינה או אולי זיהום האוויר החיצוני, חשבתי שזה פשוט יעלם מעצמו בגיל מסוים. איזה כיף רואים שינוי. אחרי שלושה חודשים שבהם הקפדתי בביתי לאכול תזונה מזינה יותר יצאנו לערב של חברים בפיצה שושנה.הזמנו בירות ושתי מגשי פיצה ענקיים לכולם. אכלתי מהפיצה, וואלה התגעגעתי לפיצה, זה טעים!אחרי שלושה משולשים, נפלתי.הרגשתי עייפות בצורה שפשוט לא הצלחתי להשאר ער. אחרי ששלושה חודשים כמעט ולא נגעתי בדגנים הכנסי שלושה משולשי פיצה ופשוט נכביתי. רק אז הבנתי כמה טוב אני מרגיש ביום יום שלי. כמה לא חסרה לי הרגשת העייפות הכבדה כל כך הזו שמגיעה אחרי ארוחות לא מזינות.

היום, 3 שנים אחרי. לא הייתי חולה. לא מצונן, לא חום, לא שיעול ולא כלום. החלמת השרירים אחרי אימון היא קצרה, שמירה על כושר היא מיטבית, זכרון ומחשבה מחודדים, איכות השינה עלתה והרשימה ממשיכה.

זו מתנה שקיבלתי. זו המתנה שלי להעביר הלאה.

אין אסור.

הכל מותר, במידה ובמודעות.