השינוי הבריאותי שחשתי לאחר השינוי התזונתי שחוללתי בצלחת העלה שאלות רבות.
- למה עדיין ממליצים על צריכת חלב? ועוד כמוצר בריאותי?
- למה התעשייה ממשיכה לדחוף מזון מעייף לפרסומות ולסופר?
- למה בהכל מכניסים סוכר לבן?
- מדוע רוב הסלטים בסופר נעשים בשמן זול ומזיק?
ובעיקר, הסיבה היא: חוסר המודעות למה מזיק ומה מזין.
מאז ומתמיד (ועד היום) אני מדי פעם אוכל אוכל שהוא אינו מזין: גלידות, חטיפים שוקולד ועוד. בכל פעם שנכנס לי כזה סוג מזון אני מודע לכך שאני עכשיו אוכל מותרות ונהנה מהחיים. לא אחשוב אפילו לרגע שאחרי אימון כוס גלידה טובה היא זו שתבנה את השריר שלי (על אף שהיא תבנה במידה מסוימת).
מה הפריע לי?
הבעיה לדעתי מתחילה בכך שחושבים שקוטג' הוא בריא, לחם הוא בריא או לא מזיק. ופסטה וכל חבריה נחשבים כפחמימה שנותנת אנרגיה כשבפועל מדובר בסוכר לבן ועמילנים פשוטים מאוד לגוף.
למה לפי גישת הרמב"ם?
"אתה זה מה שאתה אוכל"
גישת הרמב"ם לתזונה שמלומדת על ידי ד"ר גיל יוסף שחר במרכז לרפואת הרמב"ם סותרת בראש ובראשונה את האמרה המפורסמת הזו.
הטענה היא שאנו לא עשויים ממה שאנו אוכלים. אנו עשויים ממה שאנו סופגים מהמזון שאותו אנו אוכלים.
אז נשאלת השאלה, האם ניתן לשפר את ספיגת המזון שמגיע אלינו? האם שני אנשים שונים שאכלו אותה ארוחה בדיוק יקבלו את אותם הערכים? ושאלות רבות נוספות התעוררו אצלי.
הרצון העז ללמידת הנושא
ד"ר גיל יוסף שחר טוען טענה מעניינת, הוא טוען שהרפואה המודרנית מתקדמת מאוד ובכל הקשור לאירועים דחופים, ניתוחים וטיפול באירוע רב נפגעים אין שנייה לה.
אך יחד עם זאת, בכל הקשור למחלות כרוניות. אותן מחלות שהורגות אותנו לאט. אין באמת פתרון שורשי שמוצע על ידי הרפואה הממסדית. כל הטיפולים הינם כדי לטשטש את המצב או הצעת פתרון מהיר לטיפול נקודתי שמתעלם משורש הבעיה שיוצרת אותה.
לחולה סכרת מציעים כדורים להורדת הסוכר בדם. לא מתייחסים לסיבה שמלכתחילה הסוכר גבוה בדם ולמה זה קורה?
לחולה עם כולסטרול גבוה, נותנים כדורים להורדת כולסטרול, שבהם תלוי החולה על מנת להשאר במצב יציב (רווחי מאוד) וכשיפסיק לקחת אותם.. ישוב למצבו הקודם עם כולסטרול גבוה. אין שום הסתכלות מדוע הכולסטרול גבוה. ופה אני נכנס לתמונה.
גזירת גורל
גם אני חשבתי שזה מה שיש. בני אדם מטבעם חולים מדי פעם. אדם עם סכרת יטען, אלו הגנים שלי.
הדבר הקל לעשות הוא לחשוב שמדובר בגורם חיצוני שאחראי למצבי ואז לנו אין שום אחריות ואנחנו בעצם קורבנות (איכסה).
כשנופלת ההבנה (ולכולם זה נופל, חלק צריכים לחוות כאב גדול בדמות מחלה קשה כדי להתעורר וחלק יכולים להתעורר מקריאת שורות אלה) כשיש לנו את הכוח לתקן, מבינים שניתן לחיות את החיים שלנו במלואם ולקחת אחריות על בריאותנו ולהפסיק את תהליך ההרס העצמי שבו אנו שרויים.
המטרה שלי היא ללמוד את כוחות הריפוי ולהביא את המטופל לרפא את עצמו
רק כשתהליך מתחיל מבחירה של המטופל, ניתן להשיג רפואה שלמה.